מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ נ' מעוף - איכות בהדרכה בע"מ ואח'

פסק דין

1.התובענה היא למתן פסק דין הצהרתי.

בתובענה התבקש בית המשפט להצהיר כי המבקשת פרעה את חובה בהתאם להסדר שנעשה לאחר שניתן פסק הדין נשוא הליכי ההוצאה לפועל בתיק 12-05690-04-1.

בנוסף, התבקש סעד זמני, לעיכוב ההליכים שננקטו כנגד המבקשת בתיק ההוצאה לפועל, ועד להכרעה בתובענה.

2.לבקשה צורף תצהירו של עורך הדין עזורה והוא טען בו טענה נוספת, ולפיה המטלטלין נשוא הבקשה לעיכוב ההליכים, מטלטלין שצויינו בצו העיקול שנעשה לבקשת המשיבה, שייכים למבקשת ולא למי מהמשיבים.

עוד נטען בתצהיר כי אמנם היו בין הצדדים הליכים קודמים, שגם בהם ביקשה המבקשת סעד הצהרתי שייקבע כי המטלטלין שבנכס שייכים לה ולא לחברה החייבת, המשיבה 1, ואמנם באותם הליכים נדחו טענות המבקשת, אך ההליכים ההם כוחם היה יפה רק כנגד המטלטלין שעוקלו אז ברישום ועל כל פנים, לאחר שניתן פסק הדין באותם הליכים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פדתה המבקשת את המטלטלין תמורת הסך של 15,000 ₪.

3.המשיבה 1 היא החייבת בתיק ההוצאה לפועל, שאותו פתחה המשיבה 2 לביצוע פסק דין שניתן לטובתה כנגד המשיבה 1.

המשיבה 1 אינה מתנגדת למתן פסק הדין כמבוקש בתובענה שבפני.

המשיבה 2 מתנגדת גם מתנגדת למתן פסק דין כמבוקש.

לטענתה, המבקשת והמשיבה 1 עושות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ובמסך ההתאגדות על מנת לנסות ולהתחמק מהחוב שחבה המשיבה 1 על פי פסק הדין שניתן נגדה.

4.דיון בתובענה היה בפני ביום 2/7/12 .לאחריו הגישו הצדדים טיעונים כתובים ואלה מונחים כעת בפני.

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובפסקי הדין שכל אחד מהצדדים הביא על מנת לתמוך בטיעוניו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.

6.שוכנעתי, כי אכן יש קשר הדוק בין המבקשת למשיבה 1, החייבת שבתיק ההוצאה לפועל, ומדובר למעשה ב"אותה הגברת בשינוי האדרת" כאשר המבקשת והמשיבה, יחד עם בעלי המניות והעדים שהעידו מטעם המבקשת בדיון שהיה בפני, חוברים יחד על מנת לנסות ולהתחמק מתשלום חובה של המשיבה 1.

שוכנעתי, כי בהקמת המבקשת, כביכול כחברה חדשה, לא נעשה שום שינוי, לא בפעילות שעשתה החייבת וגם לא בניהולה של זו בפועל.

7.עו"ד עזורה, שנתן את התצהיר מטעם המבקשת, העיד בדיון שהיה בפני ביום 2/7/12 ועדותו היתה תמוהה ביותר.

כך, טען, כי רכש את החברה המבקשת מאדם בשם פוגל אך לא ידע לציין מתי ביצע את הרכישה (עמ' 4 שו' 16) וגם לא יכול היה להציג הסכם רכישה (עמ' 4 שו' 28).

העובדה שהעד, שהינו עורך דין, רכש חברה כושלת, במצב קשה וכשיש לחברה חובות, מבלי שנעשה הסכם מסודר המסדיר את הרכישה ואת ההתחייבויות שלוקח על עצמו הרוכש במעמד הרכישה, אינה הגיונית ולעד אף לא היתה תשובה מניחה את הדעת בעניין הזה (עמ' 5 שו' 2).

תשובתו של העד, לפיה הוא בעלים של 50 חברות אינה מצדיקה ואינה מסבירה את העדרו של הסכם בעניינה של המבקשת.

ההפך הוא הנכון.

הדעת נותנת כי מי שרוכש ומחזיק בחברות כה רבות, בפרט כשהוא עורך דין ובעל ידע והשכלה משפטיים, יערוך הסכם מסודר לתיעוד הרכישה וההסכמות המלוות אותה.